דפי כאב, דפי צמיחה

הכאב מפורר אותי מבפנים (אבל אני יציבה, אני עומדת. גאה בעצמי).
למה נכנסתי בכלל לבלוג שלו? הייתה לי נבואת לב. אני והפסיכולוג מבררים את זה עכשיו בטיפול. הטיפול הזה מגיע לעמקי העמקים. כמעט ריחוף. אני התגלמות כל מה שנכתב על אבל. אין למידה עמוקה יותר מאובדן ואין כוח גדול יותר מהיכולת לשחרר. זה קורה אצלי בתהליך איטי, יסודי ומייסר. נדמה לי שאני מריחה השלמה מתקרבת. איזה ריח יש להשלמה? עשבים מוזרים ועזים. לכאב ריח אינטימי של גוף. יש רגעים שאני אסירת תודה על הכאב הזה ועל מה שאני לומדת ממנו ויש רגעים שאני נמעכת תחתיו.

4 תגובות

  1. Avivit Mishmari הגיב:

    הצצתי ונפגעתי, מזמן לא השתאיתי להיתקל ככה בבלוג לא מוכר. הכאב שלך מוחץ, והטקסטים נפלאים.

    Liked by 1 person

    1. תודה. איזה דבר יפה להגיד.

      אהבתי

  2. כמו מניפה הגיב:

    היצירה שצרפת נהדרת: העלים המיובשים של הענף המודבק ומשומר. מאחלת לך שתגיעי אל ההשלמה ואיתה אל המנוחה.

    Liked by 1 person

    1. אני ממש קרובה לזה 🙂

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s